פרשת אמור | הרב ראובן רוזנשטרק
בס"ד
פרשת אמור
פרשת אמור פותחת במילים: "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים..." ונשאלת השאלה: מדוע הפרשה פותחת במילה "ויאמר" ולא כמו שהתורה פותחת בהרבה מאד מקומות בפתיחה לעניינים הלכתיים "וידבר"?
הגמרא במסכת מכות דף יא מבדילה בין לשון "ויאמר" לבין "וידבר" - "דכל דיבור- לשון קשה כדכתיב (אצל יוסף ואחיו) דבר האיש אדני הארץ קשות". כאשר מדובר בהלכות, התורה רוצה להביע את החשיבות לקיים אותן במסירות ובנחישות, ללא ויתורים ולכן פותחים בדרך כלל במילה 'וידבר'. אך אם כן, מדוע דווקא בדינים אלה השייכים לכהנים הם נאמרים בלשון רכה - "ויאמר"?
הרב משה פיינשטיין זצ"ל, אחד מגדולי פסקי ההלכה במאה הקודם, בספרו "דרש משה", הסביר שעיקר עניין הכהונה וקדושתם הוא כדי להיות מורי העם, כפי שברך אותם משה "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". למרות שזה לא קל לכהנים שלמור על קדושתם ולקיים את הדינים המיוחדים שהתווספו להם כאן, התורה אמרה בלשון "ויאמר" שהוא לשון נוח וקל, כדי לרמוז להם שיהיו כל הדברים כדבר קל, ולא כטירחא ומשוי. בדומה לדברי משה לעם ישראל: "ומה ה' שואל מעמך כי אם ליראה וללכת בדרכיו..." כאילו זה דבר פשוט וקל. לכהנים נרמז תפקיד נוסף לשמש דוגמא אישית לעם, וכאשר יראו כולם שהם מקבלים את המגבלות הנוספות להם, ועושים את המצוות בשמחה כביכול זה דבר קל ופשוט, גם העם ילמד מהם לקיים את התורה בשמחה ולא כמשוי.
אומרים שאחת האמירות המפורסמות של יהודים בארצות הברית בתחילת המאה הקודם הייתה "שוואר צו זיין אה ייד", בתרגום מהיידיש – קשה להיות יהודי. דור שגדל על אמרה כזו, אמר לעצמו אם כל כך קשה – למה לי לקיים, ואכן הרבה מאד יהודים הפסיקו לקיים את המצוות. כל אחד מאתנו מחנך אחרים בדרכם מגוונות – בין כמורה, הורה, מדריך או אח גדול. ככל שנפנים לעצמנו את הזכות הגדולה לקיים את התורה ומצוותיה, במיוחד בארץ הקודש בדור הגאולה, בשמחה ובנחת, נזכה גם להשפיע על אחרים להידבק בתורה ובמצוותיה מתוך אהבה ואחווה.
שבת שלום ומבורך
ראובן רוזנשטרק
בס"ד
פרשת אמור
פרשת אמור פותחת במילים: "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים..." ונשאלת השאלה: מדוע הפרשה פותחת במילה "ויאמר" ולא כמו שהתורה פותחת בהרבה מאד מקומות בפתיחה לעניינים הלכתיים "וידבר"?
הגמרא במסכת מכות דף יא מבדילה בין לשון "ויאמר" לבין "וידבר" - "דכל דיבור- לשון קשה כדכתיב (אצל יוסף ואחיו) דבר האיש אדני הארץ קשות". כאשר מדובר בהלכות, התורה רוצה להביע את החשיבות לקיים אותן במסירות ובנחישות, ללא ויתורים ולכן פותחים בדרך כלל במילה 'וידבר'. אך אם כן, מדוע דווקא בדינים אלה השייכים לכהנים הם נאמרים בלשון רכה - "ויאמר"?
הרב משה פיינשטיין זצ"ל, אחד מגדולי פסקי ההלכה במאה הקודם, בספרו "דרש משה", הסביר שעיקר עניין הכהונה וקדושתם הוא כדי להיות מורי העם, כפי שברך אותם משה "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". למרות שזה לא קל לכהנים שלמור על קדושתם ולקיים את הדינים המיוחדים שהתווספו להם כאן, התורה אמרה בלשון "ויאמר" שהוא לשון נוח וקל, כדי לרמוז להם שיהיו כל הדברים כדבר קל, ולא כטירחא ומשוי. בדומה לדברי משה לעם ישראל: "ומה ה' שואל מעמך כי אם ליראה וללכת בדרכיו..." כאילו זה דבר פשוט וקל. לכהנים נרמז תפקיד נוסף לשמש דוגמא אישית לעם, וכאשר יראו כולם שהם מקבלים את המגבלות הנוספות להם, ועושים את המצוות בשמחה כביכול זה דבר קל ופשוט, גם העם ילמד מהם לקיים את התורה בשמחה ולא כמשוי.
אומרים שאחת האמירות המפורסמות של יהודים בארצות הברית בתחילת המאה הקודם הייתה "שוואר צו זיין אה ייד", בתרגום מהיידיש – קשה להיות יהודי. דור שגדל על אמרה כזו, אמר לעצמו אם כל כך קשה – למה לי לקיים, ואכן הרבה מאד יהודים הפסיקו לקיים את המצוות. כל אחד מאתנו מחנך אחרים בדרכם מגוונות – בין כמורה, הורה, מדריך או אח גדול. ככל שנפנים לעצמנו את הזכות הגדולה לקיים את התורה ומצוותיה, במיוחד בארץ הקודש בדור הגאולה, בשמחה ובנחת, נזכה גם להשפיע על אחרים להידבק בתורה ובמצוותיה מתוך אהבה ואחווה.
שבת שלום ומבורך
ראובן רוזנשטרק